"אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (משלי כח) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים"(בבלי, גיטין, נה ע"ב).
אני יודע כי ההבנה הרגילה של סיפור קמצא ובא קמצא הוא כי מדובר ב"שנאת חינם". אבל חשוב להדגיש כי הסיפור מובא כהוכחה לדברי רבי יוחנן שאדם המקשה ליבו יפול ברעה (ציטוט ממשלי כ"ח 14: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.").כלומר ירושלים חרבה כי אנשים לא נהגו בהתאם לציטוט אלא נהגו בפזיזות לא אחראית.
כל אחד היה יכול למנוע את האסון, אבל לכולם בסיפור היה חשוב דברים אוויליים. רבי זכריה בן אבקולס היה במסיבה ויכול היה לפתור את הסוגיה עוד לפני שהפכה לכזה סיפר. כמו שנתניהו יכול היה למנוע מכולנו את סאגת משפט הסיגרים, לו היה שומע לעצת עורך דינו דאז, וינרוט, ומשלם 40,000 ש"ח עבור הסיגרים ובכך היה נפתר כל העניין!
והכל כבר נאמר:
"[פ] אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. [פ] כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.[פ] שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.[פ] לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. [פ] וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל-בְּדִילָיִךְ.[פ] וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי-כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה.[פ] צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה." (ישעיהו א 21-27).
רק לאחר שישיבו את שופטיך כבראשונה – כמו אגרנט, זוסמן ולנדוי בבגץ "קול העם" 73/53). רק לאחר שישובו יעציך כבתחילה – כמו אהרון ברק בימי בגין או גלי בהרב מיארה היום. רק, ורק אז, תוכל ירושלים להתהדר בטוהר עיר הצדק. שימו לה שציון תפדה במשפט ובצדקה (ולא בצדק!).
יונתן גפן כתב את רכבת העמק (ההדגשה שלי ולא במקור):
עליתי על רכבת העמק ואין לה תחנות
הקונדוקטור אומר שהיא רצה מהר ויש לה מיליון קרונות
הליצן שבי צוחק לי, הוא יודע שאני קרקס
רציתי לשאול אם בפנים הוא עצוב אבל ידעתי שהוא יכעס….
עכשיו מגיע שר השיטפון מחזיק מפה ורובה
מדבר על עתיד המזרח התיכון בקול מאיים ומקווה
פתאום הוא מפליט ירושלים, כולם מאבדים משקל
גם אני עומד לו ומוחא לו כפיים כי גם אני בקהלליד בת אל ראיתי מתנחל בארץ ישראל השכנה
עולה לרגל ותוקע דגל על הקבר של רחב הזונה
אבא תעשה לי טובה,, תגיד לי שזאת רק הצגה
כי אם זה בחיים, זה לא נעים והילד שלך משוגע…..
מולי עומד קטן עם זקן ואומר לי שהוא בישיבה
יש לו אור בעיניים ועגיל באוזניים ועל כל שאלה תשובה
אבא תעשה לי טובה, תגיד לי שזה רק חלום
למה לא סיפרת לי שרכבת העמק לא נוסעת לשומקום…..
אבא תעשה לי טובה, תגיד לי מה פה קורה
הסיפור שלי ידוע והסוס שלי פצוע והאקדח שלי לא יורה
עליתי על רכבת העמק ואין לה תחנות
הקונדוקטר אומר שהיא רצה מהר ויש לה שלושים קרונות."
ואני מסיים בדברי יחזקאל (ל"ג 6-11):
"[פ] וְהַצֹּפֶה כִּי-יִרְאֶה אֶת-הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא-תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא-נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲוֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד-הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ.[פ] וְאַתָּה בֶן-אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם מִמֶּנִּי.[פ] בְּאָמְרִי לָרָשָׁע רָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הוּא רָשָׁע בַעֲוֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.[פ] וְאַתָּה כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא-שָׁב מִדַּרְכּוֹ הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.[פ] וְאַתָּה בֶן-אָדָם אֱמֹר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר כִּי-פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים וְאֵיךְ נִחְיֶה.[פ] אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם-אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם-בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל."
ואני חוזר על המשפט האחרון – אין זה נכון לרצות במות הרשע – אלא להשיב את הרשע לדרך הטוב. יחזקאל מתכנן שנחזור מדרכנו הרעות. מה חבל שאין אנשי תורה בין מחליטי ההחלטות.