קבלת החלטות הוא תהליך של בחירת אפשרות (דפ"נ) מבין שתיים או יותר דרכי פעולה אפשריות (דפ"א). התהליך מורכב משבעה שלבים:

1. הגדרת הבעיה/האתגר/המשימה בה אנו רוצים לפתור/לטפל.
2. הבנה של הסביבה בה אנו פועלים. מה ההחלטה שלנו תשפיע על הסביבה ודברים נוספים (לדוגמה העלאת שכר האחיות, עלול להביא לדרישות לשכר ממגזרים נוספים)
3. זיהוי דפ"אות : לפחות שתי דפ"אות (דרכי פעולה אפשריות) אחרת עלול להיות מצב כמו במפרץ החזירים בתקופת הנשיא קנדי, או ההפתעה בלחמת יום-כיפור.
4. שקילה לגבי כל דפ"א – בעד ונגד, וסינון הדפ"אות שממש לא נכונות.
5. תיעדוף הדפ"אות לבחירה: מתן ציונים בפרמטרים שונים של הדפ"אות – זו מול זו.
6. בחירה – זו למעשה לב ליבו של התהליך – קבלת ההחלטה – ואז דרך הפעולה האפשרית הופכת לדרך פעולה נבחרת (דפ"נ)
7. ביצוע ההחלטה. שלב חשוב מאוד בקבלת החלטות, בייחוד בהחלטות שאנו יודעים שיהיו עוד החלטות כאלה בעתיד

(הערה: ההבדל בין 4 ל-5, שבשלב 4 אנו בוחנים כל דפ"א לבדה, האם היא רלוונטית לפי ההגדרה בסעיף 1. בשלב 5 אנו מעמידים את הדפ"אות שעברו את שלב הסינון של שלב 4 זו מול זו.)

בקורס נבחן החלטות "היסטוריות והיסטריות" (לקוח מכותרת סיפרם של אהוד פוקס ומיכאל הרסגור) וכמוסבר במבוא לסיפרם, ננתח בשני מישורים: החלטות נכונות או לא נכונות: האם דרך קבלת ההחלטה הייתה נכונה. ומישור שני האם ההחלטות היו טובות או גרועות, שזה במבחן הזמן, האם התוצאה שאליה הגיעו המחליטים (בהנחה שביצעו את ההחלטתם) היא התוצאה אליה כיוונו, והיא התוצאה הטובה.

לסיום חשוב לזכור שלא להחליט, היא החלטה בפני עצמה: לא לעשות כלום ולחכות: היא החלטה לבחור בדרך הפעולה של "לא לעשות כלום" ולא חוסר החלטה. 

   

הדו"ח השני של ועדת אגרנט ביחוד הפרק הדן בקונספציית המודיעין הינו הסבר מאלף מדוע צריך לזהות דפ"אות נוספות לפני שנכנסים להליך ההחלטה.

שוויון בנטל דרך פעולה אפשרית: הקמת קרביניירי חרדי

קבלת החלטות הינו תהליך של בחירת אפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות (לפחות שתיים) כאשר המטרה של ההחלטה היא השגת מטרה ספציפית.

לפני שאנחנו נכנסים לתהליך של קבלת החלטה יש לשקול את הדברים הבאים:

• איך ההחלטה צריכה להתקבל (מה התהליך המתאים?) לבד, קבוצה?
• האם יש היסטוריה של החלטה/ות – אם כן מה היו ומה היו התוצאות?
• האם להחלטה הזו יש השפעה על החלטות אחרות? אם כן כיצד?
• האם באמת יש להחליט או שזה מיותר (redundant)?
• מה מסגרת הזמן? מה מידת הדחיפות?
• חשוב מעמדת מוצא שונה – לדוגמה מה אבא שלך היה עושה? מה המתחרה?
• מה הכי חשוב בתהליך? (איסוף, ניתוח, יעוץ, תקשורת או פרסום)?

דפ"א – דרך פעולה אפשרית.

דפ"נ – דרך פעולה נבחרת

1. שלב ההגדרה – להגדיר מה אני רוצה להשיג בהחלטה.
2. הבנה – להבין את התמונה הכוללת.
3. זיהוי דפ"אות – כדי שזה באמת יהיה החלטה, יש לפחות לזהות שתי דפ"אות.
4. שקילה – לכל דפ"א לשקול את הבעד ונגד של הדפ"א.
5. תיעדוף – לשם את הדפ"אות זו מול זו ולראות מי עדיפה.
6. בחירה – לבחור את הדפ"נ מבין הדפ"אות.
7. לבצע את ההחלטה.

1. שלב ההגדרה

להגדיר את המטרה שאליה אני רוצה להגיע. חשוב לבחון את הדפ"אות לאור המטרה. ניסוח ומסגור (Framing) של ההחלטה יש לו חשיבות רבה! חשוב לזכור ש: האופן בו אני מציג את היקף הבעיה לפתרון – למעשה ממסגר את הפתרון שיבחר. כלומר הניסוח של המטרה יכול לצמצם או להרחיב את מגוון דרכי הפעולה האפשריות (דפ"א) שישקלו בעת קבלת ההחלטה.

לדוגמה אם ראש ממשלה מגדיר את מטרת החלטה "ניצחון על האויב" המסגור הוא מלחמתי ולכן דרכי הפעולה האפשריות יהיו צבאיות, לעומת זאת אם אותו ראש ממשלה יגדיר כי מטרת ההחלטה היא "לאפשר חיים שקטים לתושבי הדרום" אז יש אפשרות לדרכי פעולה אפשריות נוספות על אלא הצבאיות, לדוגמה דרכים דיפלומטיות.

2. הבנת התמונה הכוללת

תהליך קבלת ההחלטה אינו נמצא בריק, ויש מצבים בהם החלטה יכולה להשפיע על החלטות אחרות. לדוגמה מנהל בית ספר מחליט כי הוא אוסף את הטלפונים הניידים של כל התלמידים לאחר שקרו מספר מקרים בבית הספר בו תלמידים צילמו בשירותים והעלו את התמונה לאינסטגרם. פתאום יש אירוע ביטחוני כתוצאה מכך שההורים אינם מצליחים לדבר עם הילד בנייד, מגיעים כולם לבית הספר.