שיעור שני ושלושת רבעים: החוזה

כפי שראינו בתהליך, יש שני חוזים חשובים מאוד בהליך הגישור: החוזה המתחיל את ההליך – בין המגושרים ולמגשרים. והחוזה המסיים את התהליך: בין אם בהסכמה על דרכי פתרון הסכסוך ובין אם בהסכמה על כך שתהליך הגישור הסתיים ללא פתרון הסכסוך.

מה זה חוזה:

חוזה הינו הסכם שניתן לאכוף אותו בבית משפט. מהו הסכם הניתן לאכוף בבית משפט – ובכן כמעט כל הסכם, למעט חוזים חריגים כגון הסכם למראית עין, הסכם לביצוע משהו לא חוקי (לא ניתן לבקש לאכוף הסכם לסחר בסמים, לדוגמה) או הסכם ג'נטלמני (לדוגמה הסכם לא להדיח בתוכנית כמו "השרדות").

מתוך חוק החוזים (חלק כללי) התשכ"ז – 1967

  1. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
  2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

  1. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
  2. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה…התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.

עקרון תום הלב

עקרון חשוב מאוד במשפט הישראלי. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי משא ומתן יש לקיים בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

12 (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי גם קיום חוזה יש לעשות בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

בעת קיום הגישור, עיקרון תום הלב צריך להיות עיקרון מנחה.

פורסם בקטגוריה גישור | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות על שיעור שני ושלושת רבעים: החוזה

שיעור שני וחצי: המשתתפים בגישור

בעבור ארבעה בנים דיברה התורה:

לפני שאנו נכנסים לחדר הגישור צריך לזכור שכולנו נמצאים על המרחב הזה – המגשר התובע והנתבע:

יצירתי

אוהב לא אוהב
מסיבות ניתוחים
מין טפסים
מכוניות חד-גוניות
בגדים חזרות/הישנויות
יין משובח מאחורי הקלעים
סממני סטאטוס דברים משעממים
עדיפות ראשונה יחסי אנוש/משימה
הצלחה נמדדת ב: הכרה
השאלה הנפוצה ביותר: מי?
יתרון: אינטואיציה/רגש
צורך לחסוך: מאמצים
חסרון: חסר משמעת וסבלנות

תקיף

אוהב לא אוהב
תוצאות צרות מוח
ארגון חוסר יכולת
זמן חוסר בגרות
תיכנון עצלות
להיות בשליטה תורים
עצמאות סעד
עדיפות ראשונה ביצוע המשימה
הצלחה נמדדת ב: תוצאות
השאלה הנפוצה ביותר: מה?
יתרון: משכנע, מסוגל לשנות אישיות
צורך לחסוך: זמן
חסרון: חסר סבלנות ויחסי אנוש

מתייחס

אוהב לא אוהב
אנשים תומכים תוצאות
פעילות משפחתית מטלות
חמימות אנשים תקיפים
בעלי חיים חוסר רגישות
לבביות אנשים השקועים בעצמם
השפעה לא הוגנת
עדיפות ראשונה יחסי אנוש
הצלחה נמדדת ב: מספר היחסים
השאלה הנפוצה ביותר: למה?
יתרון: קבלה ללא שיפוט
צורך לחסוך: דחיות
חסרון: קשה לומר "לא"

הגיוני

אוהב לא אוהב
סדר וניקיון אנשים תקיפים
מקום לכל דבר מסיבות
מערכות קבלת החלטות
תשובות חדות וחריפות מצבי ברירה
טפסים דברים מלוכלכים
פרטים חוסר דיוק
עדיפות ראשונה דבקות במשימה
הצלחה נמדדת ב: פעילות
השאלה הנפוצה ביותר: כיצד?
יתרון: מומחיות
צורך לחסוך: טעויות
חסרון: קשה לקבל החלטות

אז מה הסיכוי שיהיה לי תקיף? או מתייחס בגישור? ובכן כמו כל שאר הדברים האלה, זה כנראה מתפלג באוכלוסיה בהתפלגות נורמאלית:

רק שכאן יש מורכבות גדולה יותר: גם אם "נפל" בחלקנו מישהו שהוא בסטיית תקן חריגה בתחום התקיפות (לדוגמה 100% תקיף) עדיין יכול להיות שמבחינת התפלגות הגיוני/יצירתי הוא יהיה באמצע עם נטיה לכיוון היצרתי.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

שיעור שני: תהליך הגישור

תהליך גישור:

תהליך הגישור מורכב מהשלבים הבאים:

  • פגישה ראשונה.
  • פגישות גישור.
  • אופציונאלי (לפי הצורך): פגישות נפרדות עם הצדדים.
  • אופציונאלי (לפי הצורך): פגישות עם צדדים שלישיים, עם או בלי הצדדים.
  • פגישת סיכום וחתימה על הסכם או על סיום הסיכסוך או על סיום הגישור.
  • אופציונאלי (בסכסוך במשפחה חובה): אישור ההסכם וקבלת תוקף של פסק דין מבית משפט.
פורסם בקטגוריה גישור | עם התגים , , , | סגור לתגובות על שיעור שני: תהליך הגישור

שעור ראשון – מה זה גישור

גישור זו שפה. הדבר הראשון שעושים כדי לדבר את שפת הגישור היא להגדיר מספר מונחי יסוד.

מילון מונחי שפת גישור:

סכסוך

מצב של יריבות, חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני אנשים או יותר.

קונפליקט

בדומה לסכסוך, אך עם דגש על חוסר התאמה כוחנית.

"ההבדל בין ויכוח למריבה הוא שבראשון אינך מסכים עם הנאמר, ובשנייה, עם האומר." א. ב. וורטינגטון

משפט

הוא תהליך לפתרון סכסוכים וקונטפליקטים באמצעות שופט. השופט פועל על פי דין ומכריע בסכסוך. הכרעת שופט היא על מישור יחסי הכוחות בין הצדדים המסוכסכים.

"רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין פ"א דף ו, ב)

צדק

צדק הוא מונח קשה להגדרה. אין ספק שיש הבדל בין צדק אבסולוטי לצדק שלנו, בני האדם.

אריסטו מגדיר צדק לפי הזכות המצויה בידו של אדם:

  • לכל אדם לפי צרכיו.
  • לכל אדם לפי ערכו המוסרי.
  • לכל אדם לפי הישגיו או הצטיינותו.
  • לכל אדם לפי תרומתו לחברה.
  • לכל אדם לפי המאמץ שלו.
  • לכל אדם כמו לכל אדם אחר.
  • אמת.

ג'ון רולס הגדיר מונח שנקרא צדק נהלי – בניית נוהל כזה, שחברה שתפעל על פי הנוהל הזה סביר להניח :

  • חברה היא צבר בני אדם הנוהגת לפי כללים/חוקים.
  • מטרת החברה היא השגת יעדים משותפים מתוך סינרגיה.
  • שיתוף הפעולה והציות לכללים נועד להשיא את התועלת ההדדית של כל החברים בחברה.
  • יחד עם זאת כל אחד מהחברים שואף לקבל לרשותו חלק גדול יותר מן הטובין הנוצרים במסגרת שיתוף הפעולה.
  • כלומר – קונפליקט.

הצדק הנוהלי מטרתו לקבוע כללים/חוקים לנוהל החלוקה הצודקת.

פתרון (סכסוך)

מצב שבו מסתיימת היריבות או חוסר ההסכמה שהיה בין שני אנשים או יותר. הפתרון יכול להיות במישור שבין האנשים – כמו במשיכת חבל, כאשר הצדדים מפסיקים למשוך את החבל לצד שלהם – אם מאפיסת כוחות, אם כי צד שלישי קבע והצדדים מצייתים לקביעת הצד השלישי (כמו במקרה של שופט או בורר) או כי הצדדים הגיעו להסכמה להפסקת הפעלת הכוח באופן הדדי (פשרה).

לפעמים ניתן לפתור סיכסוך שלא במישור שבין האנשים. במקרים כאלה מכניסים לסכסוך עוד כוחות ועוד  נתונים המאפשרים לצדדים להגיע להסכמה שלא על חשבון הצד השני בלבד. המישור בין הצדדים מכונה "משחק סכום אפס" כלומר בסופו של דבר החבל נשאר באותו מקום, ומטפחת הסימון נשארת קשורה לחבל – כלומר כל סמנטימטר שבו המטפחת קרובה יותר לצד א' היא רחוקה באותו סנטימטר מצד ב'. בפתרון מחוץ למישור שבין הצדדים, יש מצב של "WIN-WIN" כלומר שכל אחד מהצדדים יוצא מרווח, שלא על חשבון של צד ב'.

ADR

מדובר בראשי תיבות בשלוש אותיות (TLA-Three Letter Acronym) שמשמעותו פתרון סכסוך בדרך אלטרנטיבית והכוונה כאלטרנטיבה לפתרון סכסוך בבית המשפט:

הכוונה לאפשרות של פשרה, בוררות וגישור כפי שמוסבר בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984

"פשרה (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

79א.  (א)  בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

(ב)  אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

בוררות (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992

79ב.  (א) בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.

(ב)  בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.

(ג)   הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את העניין לבוררות.

גישור (תיקון מס' 15)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 30) תשס"א-2001

79ג.  (א)  בסעיף זה,

"גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

"הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;

"מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.

(ב)  בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.

(ג)   בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין,  בהסכמתו, בלי עורך דינו.

(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

(ה)  העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.

(ו)   לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.

(ז)   הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.

(ח)  הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך."

ההגדרות שבחוק בתי המשפט ל"גישור", "מגשר" ו"הסדר גישור" הינן פשוטות ונתייחס אלהם כחלק ממילון המונחים של שפת הגישור.

לסיכומו של שיעור, גישור הוא שפה לפתרון סכסוכים בדרך של הסכמה והבנה בין הצדדים לבין עצמם, בעזרת אדם שלישי – מגשר מקצועי שמסייע לצדדים לנהל משא ומתן לפתרון הסכסוך בדרכי שלום.

  • ס
פורסם בקטגוריה גישור | עם התגים , , , | סגור לתגובות על שעור ראשון – מה זה גישור

שלום כיתה א!

ברוכים הבאים לאתר הלימודים של המנטור אייל גונן. בפוסטים הבאים יוצגו שיעורים שהועברו במסגרת הרצאות שונות בנושאים שונים על ידי אייל גונן ומורים נוספים.

פורסם בקטגוריה כללי | סגור לתגובות על שלום כיתה א!