אני בעד העסקה הבאה: החרדים ילמדו ליבה ובתמורה החרדים ילמדו משנה ותלמוד כחלק מהלימודים בכל בתי הספר: ליבה תמורת לב.
רגע, לנשום! כן, ההצעה היא לימודי ליבה במערכת החינוך החרדי בתמורה לכך שהטובים שבתלמידי החינוך החרדי יזכו למצוות "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו' 7) וילמדו במערכת החינוך הכללית משנה ותלמוד.
הרעיון התחיל להתבשל, תרתי משמע, במוחי לאחר שבתקופה האחרונה יוצא לי להיות יותר ויותר בלוויות. אין כאן איזה סוגיה מיסטית – מורבידית, אלא פשוט עניין של גיל: רב ההורים של חברי בני גילי, הינם בגילאי 80-90 שיבדלו אלא שבחיים – לחיים ארוכים, בריאים וטובים. אני נעצב אל ליבי בכל פעם שבלוייה של הורה של חבר מהיסודי או מהתיכון, בעודי עומד בשמש הקופחת, אני מגלה שהיתום הטרי נתקל ב"קדיש" בפעם הראשונה בחייו. הטעות של ראש הממשלה לפיד בנאומו בטקס האזכרה למלחמת יום-כיפור, ממנה ניכר שאף לא אחד בסביבת ראש הממשלה – היה מודע לכך שאין מניחים תפילין, לא בימי שבת ולא בימי חג (יום כיפור תשל"ד, 6/10/1973, חל ביום שבת) – היא שגרמה להוצאת הרעיון על הכתב.
ליבה תמורת לב יכולה לתת פתרון לשתי סוגיות: מצד אחד מערכת החינוך שלנו זקוקה נואשות למורים. על פי משרד החינוך התחלנו את השנה עם מחסור של כ-6,000 מורים. בממוצע חסר 1.5 מורים לכל בית ספר. אין מדובר רק בכמות, מערכות החינוך בכל העולם מתמודדות עם השאלה מה צריך ללמד או מה מטרת החינוך. אין מדובר בעניין זניח, ילדים שהתחילו השנה כיתה א' ישתחררו מהצבא (אם לא נשמיד את כדור הארץ קודם במלחמות גרעיניות…) ויגיעו לאזרחות בשנת 2045 לערך. רק לצורך השוואה, בוגרי 12 שנות לימוד ושלוש שנות שירות של היום (אוקטובר 2022), התחילו כיתה א' כחודשיים בלבד לאחר שה- iPhone הועמד למכירה (יולי 2007). אין לי ספק שתריסר השנים מול לוח וגיר (בסדר, "התקדמנו", לוח וטוש מחיק) לא הכינו מספיק טוב לחיים של היום, שהכול מתווך לנו דרך הטלפון החכם.
גם בצד השני המצב לא מזהיר. אחוז החרדים מכלל האוכלוסייה גדל מקום המדינה. גם אם ניקח בחשבון את המחקר של נחום בלס ממכון טאוב, שבניגוד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שחישבה ומצאה כי אחוז החרדים יגיע עוד שלושים שנה ל 35% מהאוכלוסייה, סבור המחקר של מכון טאוב שאחוז החרדים יגיע רק ל-26% – עדיין מדובר באחוז גדול מידי כדי שלא ישתלבו במעגל העבודה. דרך אגב המחלוקת נובעת מהעובדה שמכון טאוב מצא שחלק ניכר מהאוכלוסייה החרדית עצמה שולחת את בניה ללמוד בבתי ספר ממלכתיים וזאת כדי לתת להם ליבה. אין לי ספק שהחרדים ישתלבו בשוק העבודה, ולשם כך עליהם ללמוד ליבה. לא מכיר היום עבודה שאינה דורשת עבודה עם מחשב. חברי הקיבצניק, נוהג קומביין – ומערכת הבקרה והניהוג של הקומביין מזכיר תא טייס – ולא ניתן להפעיל אותו ללא ידע בסיסי באנגלית, והבנה בסיסית בהפעלת מחשבים.
אבל, יאמר מיד הקורא, מי ייתן לנו כי ליבה תמורת לב אכן תעזור בפתרון סוגיות אלו? אפילו דני סנדרסון בשירו "הלא נודע" טען: "תנסו לדמיין אותנו; עוד שנים רבות; לא פחות מסובך לקבוע; מה יהיה עוד שתי דקות".
אני מחופש ל JR
אתחיל עם הצד החילוני, שאני חלק ממנו. אני חוותי את לימודי המשנה והתלמוד כלימודי לוגיקה. הרב ספקטור, שהיה הרב של קהילת נצח ישראל באשקלון (קונסרבטיביים), התחיל כל חוג טיסנאות (הרכבת דגמי מטוסים מבלזה) בחמש דקות של סוגיה תלמודית. אני עד היום זוכר את "שניים אוחזין", "שור מועד", "עני מהפך בחררה" וכמובן את "תנורו של עכנאי". אינני מתלמידי חכמים, ואני חושב שבמצטבר בליתי פי מאה יותר זמן מול "דאלאס" ו- "צוות לעניין" מאשר בחוג טיסנאות – והלימוד היה רק חמש דקות משעתיים. בדיעבד, החמש דקות האלה לימדו אותי לוגיקה. בדיעבד, החמש דקות האלה לימדו אותי שגם חז"ל התווכחו בינם לבין עצמם. בדיעבד החמש דקות האלה לימדו אותי תרבו של ויכוח, הבאת דוגמאות לצורך שכנוע הרעיון שלי. בדיעבד החמש דקות האלה לימדו אותי הרבה יותר מאשר צפייה ב"דאלאס" – למרות שהיה פורים שהתחפשתי ל- JR וכמו כל העולם רציתי לדעת מי ירה בו והיום אני זוכר במעומעם שהיו סדרות כאלה.
על פי המשרוקית של גלובס, בתחילת 2021 היו בישראל 96 אלף אברכים. יש סבירות מאוד גבוהה שאפשר למצוא ביניהם 6,000 – 7,000 שטובים מספיק ללמד משנה ותלמוד גם בזרם הממלכתי והממלכתי – דתי וזאת תמורת משכורת. אפשר אפילו, לדעתי, למצוא 12,000 כאלה, ושיעבדו בחצי משרה כמורים ויהיו חצי משרה תלמידים. חלק מהעסקה יהיה לקבוע כללי מסגרת כמו כמה שעות בשבוע, באיזה כיתות ומה יכנס לתוכנית הלימודים ומה לא. לעניות דעתי, בנושאים אלא יהיו הסכמות ולא צריך יום לימודים ארוך לצורך זה שנאמר "משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה." (מסכת אבות, פ"א א).
היתרון לתלמידים יהיה שהם יזכו ללמוד כיצד מתווכחים, כיצד מביאים טיעונים לשכנע את הצד השני, כיצד מכריעים – וגם יגלו שיש ויכוחים שלא הוכרעו ואנו עדיין מתווכחים עליהם – כמו סוגיית סידור 4 הפרשיות שבתפילין – האם לפי שיטת רש"י או לפי שיטת רבינו תם.
אבי מניח תפילין ביום חול
היתרון לחרדים בליבה תמורת לב יהיה בכך שילמדו ליבה, ואז יוכלו להשתלב בשוק העבודה המודרני. אני מודע לעובדה שהיתרון הזה הוא טוב לכלל הציבור. אבל מאחר שהחרדים היום כחמישית מהאוכלוסייה בישראל, אז אין באמת ברירה. החלופה תהיה שהם יהיו כאבן ריחיים על צוואר כולם – דבר שיגרום לכולם לשקוע. תחשבו על זה כספינה בה חלק לוקחים חלק בהשטת הספינה, בהטענת סחורות בנמלים ובשאר הדברים הזקוקים להשטת הספינה, שמירתה והזנת האנשים עליה. יש קבוצה שאינה משתתפת בכל הפעילויות האלה. כל עוד מדובר בקבוצה קטנה, הרי שאפשר לה לספינה להפליג ושיהיה די הספקה לכל המפליגים בה. אך אם הקבוצה שאינה מסייעת בהשטת הספינה גדלה, הקבוצה הפועלת לא תספיק וכל האנשים בספינה ירעבו ללחם והספינה עלולה להינזק מבלי שיהיה די ידיים מתקנות והספינה תשקע. שנאמר "לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת" (שמות י"ג 5).
אבל, יאמר מיד הקורא, מי ייתן לנו כי החרדים יסכימו לליבה תמורת לב? כאן קטונתי, ובאמת נקודת מבטי היא נקודת מבט חילונית ולא חרדית, אבל.
שני הציטוטים לעיל מהתורה (משמות ודברים) הן מהפרשיות הכתובת בתפילין. סך הכול בתפילין יש ארבע פרשיות קצרות, 350 מילים בכל ארבעתן. בכל פרשה ופרשה מהארבע מופיע עניין הלימוד והחינוך לילדים: בראשונה "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", בשנייה "וְהָיָה כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר–לֵאמֹר מַה-זֹּאת: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו", בשלישית " וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" וברביעית "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם". צא ולמד כי חשיבות גדולה מאוד יש בתורה שלנו על הלימוד, החינוך והשינון לדור הבא "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה" (דברים יא 21). אז יכול להיות שהם יהיו מעוניינים בקיום המצווה החשובה הזו. שווה לנסות, כי כמו שדוד שלי תמיד אומר לי: את ה"לא" כבר יש לנו, ננסה אולי נקבל ליבה תמורת לב.
אולי, אפילו, יכול להיות – מצב שבו שימוש במחשב ללימוד משנה ותלמוד ישפר את יכולות הלימוד, גם של התלמוד והמשנה? ובא לציון גואל.