קבלת החלטות הינו תהליך של בחירת אפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות (לפחות שתיים) כאשר המטרה של ההחלטה היא השגת מטרה ספציפית.
לפני שאנחנו נכנסים לתהליך של קבלת החלטה יש לשקול את הדברים הבאים:
- איך ההחלטה צריכה להתקבל (מה התהליך המתאים?) לבד, קבוצה?
- האם יש היסטוריה של החלטה/ות – אם כן מה היו ומה היו התוצאות?
- האם להחלטה הזו יש השפעה על החלטות אחרות? אם כן כיצד?
- האם באמת יש להחליט או שזה מיותר (redundant)?
- מה מסגרת הזמן? מה מידת הדחיפות?
- חשוב מעמדת מוצא שונה – לדוגמה מה אבא שלך היה עושה? מה המתחרה?
- מה הכי חשוב בתהליך? (איסוף, ניתוח, יעוץ, תקשורת או פרסום)?
דפ"א – דרך פעולה אפשרית.
דפ"נ – דרך פעולה נבחרת
- שלב ההגדרה – להגדיר מה אני רוצה להשיג בהחלטה.
- הבנה – להבין את התמונה הכוללת.
- זיהוי דפ"אות – כדי שזה באמת יהיה החלטה, יש לפחות לזהות שתי דפ"אות.
- שקילה – לכל דפ"א לשקול את הבעד ונגד של הדפ"א.
- תיעדוף – לשם את הדפ"אות זו מול זו ולראות מי עדיפה.
- בחירה – לבחור את הדפ"נ מבין הדפ"אות.
- לבצע את ההחלטה.
1. שלב ההגדרה
להגדיר את המטרה שאליה אני רוצה להגיע. חשוב לבחון את הדפ"אות לאור המטרה. ניסוח ומסגור (Framing) של ההחלטה יש לו חשיבות רבה! חשוב לזכור ש: האופן בו אני מציג את היקף הבעיה לפתרון – למעשה ממסגר את הפתרון שיבחר. כלומר הניסוח של המטרה יכול לצמצם או להרחיב את מגוון דרכי הפעולה האפשריות (דפ"א) שישקלו בעת קבלת ההחלטה.
לדוגמה אם ראש ממשלה מגדיר את מטרת החלטה "ניצחון על האויב" המסגור הוא מלחמתי ולכן דרכי הפעולה האפשריות יהיו צבאיות, לעומת זאת אם אותו ראש ממשלה יגדיר כי מטרת ההחלטה היא "לאפשר חיים שקטים לתושבי הדרום" אז יש אפשרות לדרכי פעולה אפשריות נוספות על אלא הצבאיות, לדוגמה דרכים דיפלומטיות.
2. הבנת התמונה הכוללת
תהליך קבלת ההחלטה אינו נמצא בריק, ויש מצבים בהם החלטה יכולה להשפיע על החלטות אחרות. לדוגמה מנהל בית ספר מחליט כי הוא אוסף את הטלפונים הניידים של כל התלמידים לאחר שקרו מספר מקרים בבית הספר בו תלמידים צילמו בשירותים והעלו את התמונה לאינסטגרם. פתאום יש אירוע ביטחוני כתוצאה מכך שההורים אינם מצליחים לדבר עם הילד בנייד, מגיעים כולם לבית הספר.