קבלת החלטות הוא תהליך של בחירת אפשרות (דפ"נ) מבין שתיים או יותר דרכי פעולה אפשריות (דפ"א). התהליך מורכב משבעה שלבים:
- הגדרת הבעיה/האתגר/המשימה בה אנו רוצים לפתור/לטפל.
- הבנה של הסביבה בה אנו פועלים. מה ההחלטה שלנו תשפיע על הסביבה ודברים נוספים (לדוגמה העלאת שכר האחיות, עלול להביא לדרישות לשכר ממגזרים נוספים)
- זיהוי דפ"אות : לפחות שתי דפ"אות (דרכי פעולה אפשריות) אחרת עלול להיות מצב כמו במפרץ החזירים בתקופת הנשיא קנדי, או ההפתעה בלחמת יום-כיפור.
- שקילה לגבי כל דפ"א – בעד ונגד, וסינון הדפ"אות שממש לא נכונות.
- תיעדוף הדפ"אות לבחירה: מתן ציונים בפרמטרים שונים של הדפ"אות – זו מול זו.
- בחירה – זו למעשה לב ליבו של התהליך – קבלת ההחלטה – ואז דרך הפעולה האפשרית הופכת לדרך פעולה נבחרת (דפ"נ)
- ביצוע ההחלטה. שלב חשוב מאוד בקבלת החלטות, בייחוד בהחלטות שאנו יודעים שיהיו עוד החלטות כאלה בעתיד
(הערה: ההבדל בין 4 ל-5, שבשלב 4 אנו בוחנים כל דפ"א לבדה, האם היא רלוונטית לפי ההגדרה בסעיף 1. בשלב 5 אנו מעמידים את הדפ"אות שעברו את שלב הסינון של שלב 4 זו מול זו.)
בקורס נבחן החלטות "היסטוריות והיסטריות" (לקוח מכותרת סיפרם של אהוד פוקס ומיכאל הרסגור) וכמוסבר במבוא לסיפרם, ננתח בשני מישורים: החלטות נכונות או לא נכונות: האם דרך קבלת ההחלטה הייתה נכונה. ומישור שני האם ההחלטות היו טובות או גרועות, שזה במבחן הזמן, האם התוצאה שאליה הגיעו המחליטים (בהנחה שביצעו את ההחלטתם) היא התוצאה אליה כיוונו, והיא התוצאה הטובה.
לסיום חשוב לזכור שלא להחליט, היא החלטה בפני עצמה: לא לעשות כלום ולחכות: היא החלטה לבחור בדרך הפעולה של "לא לעשות כלום" ולא חוסר החלטה.
